ייעוץ משפטי

אין ספק שאנו נמצאים בשעת חירום כלכלית. תאגידים רבים ניצבים בפני דילמות עסקיות הרות גורל מבחינתם. רבים ממנהליהם של תאגידים אלה עושים כל שביכולתם על מנת לחלץ את עסקיהם מן המיצר, ועושים לשם כך שימוש בכל מכשיר כלכלי העומד לרשותם. לעיתים מדובר בקושי תזרימי נקודתי, ולעיתים במשבר חריף המשנה לחלוטין את שווי נכסי החברה אל מול התחייבויותיה. במקרים רבים אין די בפעילות במישור הכלכלי, ויש מקום לפנות לארגז הכלים המשפטי העומד לרשות עסקים במצוקה – כלים המוגדרים בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי: ניהול מו"מ, גיבוש הסדר נושים, או פניה להליך חדלות פירעון לשם הפעלת התאגיד ושיקומו הכלכלי.

יש לך אתר אינטרנט? חושב להקים אתר אינטרנט לעסק שלך? אתה מפרסם את עסקיך באינטרנט? חשוב שתקרא את המאמר הבא.

בשנים האחרונות, עם התגברות ההוראות הרגולטוריות, עסקים רבים מוצאים את עצמם בחשיפה משפטית משמעותית בשל היעדר יישום נכון של הוראות הדין. המאמר המצורף ינסה לכוון אתכם להמנע מתביעות ומהסתבכויות עם החוק.

"הפרשות" לצרכי ציבור לפי סימן ז' בפרק ג' לחוק מאת עוה"ד אבי פורטן וברק שוורץ, מחלקת תכנון ובניה, אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'

לאחרונה פרסם משרד הפנים באמצעות מינהל התכנון תכנית לביצוע מספר רפורמות בתחום התכנון והבניה. הראשונה, עיקרה בתכנית שמטרתה לתת מענה תחליפי לתמ''א 38 לאור החלטת המועצה הארצית לתכנון ובניה החלטה ולפיה, תמ''א 38 תגיע אל סופה באוקטובר 2020. התכנית באה לתת מענה להתנגדות העיקרית של ראשי הרשויות לתמ''א 38 - מחסור בשטחי ציבור, החשש להעדר יכולת להעניק שירותים לתושבים החדשים והפטור הגורף מהיטל ההשבחה.

רבות דובר ונכתב לאחרונה על הוראות החוק (למשל, סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"ה-1970) בדבר כח עליון והשפעתו על חוזים מסחריים קיימים. קצת פחות דובר על חוזים הכוללים הוראות  בדבר כח עליון (force majeure) ויחסם לחוק. זאת מטבע הדברים משום שכל חוזה והוראותיו שלו. עוד פחות דובר על מה השינויים הצפויים בהוראות אלה לנוכח המשבר הקיים. הוראות אלה, ככל שקיימות, נמצאות על פי רוב ב"חלק האחורי" של החוזה, בסמוך להוראות כלליות אחרות (כגון סעיפי הפרה ותוצאותיה, סעיפי "שונות", וכד') וזוכות (שלא בצדק) לשימת לב מעטה על ידי הצדדים לחוזה ולפעמים (רחמנא לצלן) גם על ידי מנסחיהן.

רכשתם נכס הרוס ונטוש, ובכוונתכם לשפצו או להרוס אותו, האם עד אז הוא חייב בארנונה כללית? האם נכס העובר שיפוץ מן היסוד חייב בתשלומי ארנונה כללית ? האם קבלן אשר סיים לבנות את שלד המבנה אולם מסיבה כזו או אחרת לא השלים את עבודות הגמר וטרם מסר את הדירות לדיירים יהיה חייב בארנונה כללית ? והאם ניתן בכלל לחייב בעל מבנה לשפץ מבנה הרוס או לחילופין לאלץ קבלן להשלים בנייתו של הנכס וזאת ע"י החיוב ארנונה כללית, והכל במטרה שלא יוותרו כ"פילים לבנים" ברחבי העיר ? ובכן התשובה לכל השאלות הללו, נעוצה בהוראות סעיף 330 לפקודת העיריות ובפרשנות בית המשפט שניתנה להוראות הסעיף לאורך השנים.

הגופים הממשלתיים בכלל ומוסדות התכנון והרישוי בפרט פועלים תחת תקנות שעת חירום שאושרו על ידי הממשלה בשבועות האחרונים. כללים אלו בעיקר עוסקים בהקפאת מועדים סטטוטוריים בתחום התכנון, הרישוי, הארכת תוקפם של אישורים הנדרשים לבצוע עסקאות ברשם המקרקעין וכיוצ"ב.

מאמר מאת: עו"ד אבי פורטן, ראש (משותף) של מחלקת תכנון ובניה ונדל"ן באגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', לשעבר היועץ המשפטי למנהל התכנון.

קנסות מנהליים בעבירות על חוק התכנון והבניה, תיקון 116 לחוק, ומה שביניהם.....

 האפשרות להטיל קנסות מנהליים על עבירות על חוק התכנון והבניה, ותיקון 116 לחוק (המכונה "חוק קמיניץ"), נמצאים בחודשים האחרונים בכותרות.

הנושא התגלגל אל המערכה הפוליטית והנפיק הצהרות, הבטחות ודרישות קואליציוניות. אלו מכאן (הרשימה המשותפת) ואלו משם (המגזר החקלאי), וביניהם עוד אחרים דורשים או מבטיחים את ביטולם של תיקוני החוק.

ברשימה הקצרה כאן אנסה לעשות קצת סדר בתיקונים ולהבהיר אותם במעט.  

במאמר זה נסקור סוגיה שהתעוררה במסגרת תיק המטופל במחלקת תכנון ובניה במשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', הנוגע לבקשתה של עיריית נתיבות להרחיב את תחום השיפוט שלה על חשבון שטח שמצוי היום בתחומה המוניציפאלי של שדות נגב, וזאת על מנת להקים בו שכונה חדשה של נתיבות עבור האוכלוסייה החרדית.

כחלק מהמודעות העולמית להפחתת פליטות גזי חממה והרצון לאתר חלופות לחומרי גלם מתכלים, הולכת ומתפתחת מודעות לחשיבות הגברת ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת – אנרגיה שמקורה בניצול קרינת השמש, רוח, מים, פסולת וחומרים נוספים שאינם דלקים פוסיליים (פחם, נפט, גז וכד').

לאחרונה אנו עדים למספר אירועי אבטחת מידע בחברות ישראליות, ככל הנראה בשל תקיפות של פצחנים (האקרים) כנגד חברות אלה. כך למשל ביום 1.12.2020 פרסמו רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ומערך הסייבר הלאומי הודעה לעיתונות על אירוע דלף מידע מחברת הביטוח שירביט וביום13.12.2020  פרסמה אוריין ש.מ. בע"מ דיווח מיידי לפיו בשבוע שעבר זיהתה, לאחר קבלת התראה מאחד מספקי התוכנה שלה (עמיטל), כי כתוצאה מאירוע סייבר שהחל אצל עמיטל, דלף מידע השמור באחד משרתיה, כפי שאירע, למיטב ידיעת אוריין, לכ-40 לקוחות נוספים של עמיטל.