בני ביטון - ראש עיריית דימונה

את משה אביסרור עליו השלום הכרתי בשלהי שנות ה-80 של המאה הקודמת, עת שימשתי כעוזרו של ראש עיריית דימונה המנוח, גבי ללוש. אבל לשמוע עליו ועל פועלו הרב, את זה יצא לי הרבה לפני...

הפעם האחרונה שבה נפגשתי עם משה, הייתה זמן לא רב לפני שחלה ונפל למשכב. הייתה לנו אז שיחת חולין על הא ודא. על הדרך שאלתי אותו הכיצד זה הוא בונה בנגב ואת הנגב כבר עשרות שנים, אבל על דימונה הוא מדלג, משום מה. משה הופתע מאוד מדבריי, ערך בדיקת אימות קצרה ואז אמר לי: "ביני (לא בני, אלא ביני), אני נותן לך את המילה שלי, חברת 'אביסרור משה ובניו' עוד תבנה בדימונה".
לרגע לא פקפקתי בדבריו, ואני מאמין באמת ובתמים, כי אם היה שורד את המחלה, היה עושה ככל שלאל ידו על מנת לקיים את הבטחתו.
משה היה ציוני בכל רמ"ח אבריו, אוהב אדם ואדמה, שקבע את משכנו בעיירה שהייתה אז במקום שכוח אל, ירוחם, גבר על המון מכשולים בחייו, אבל לא על המחלה.
משה נטמן בבית העלמין בירוחם ליד קבר אמו המנוחה, שכה אהב. אלפים ליווהו בדרכו האחרונה למנוחת עולמים.
משה הטביע חותם והותיר אחריו מורשת עשירה לצד צאצאים שינקו ממנו את כל התכונות הטובות שלו. איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא...?
כראש עיר מחד וכיושב ראש הרשות לפיתוח הנגב מאידך, אני סמוך ובטוח כי צאצאיו יראו בהבטחתו לי לבנות בדימונה סוג של צוואה שחובה לממש.
לו יהי.

הכותב הינו ראש עיריית דימונה