ענבל אביסרור - נכדה

הלב והראש מלאי זכרונות ילדות ובגרות עם סבא. קשה להחליט היכן להתחיל ובכלל קשה לדבר עליו בלשון עבר. במשך כל חיי הייתי קרובה מאוד לסבא. בילדותי נהג סבא לקרוא לי בלילס'ה ומאוחר יותר החל לקרוא לי ענבלוש'ה. נהגתי לישון אצל סבא וסבתא בחופשים ובסופי שבוע. סבא תמיד היה מפנק ומרעיף אהבה אינסופית.

סבא היה גאה בי על המקצוע שרכשתי וסיפר לכולם שהנכדה שלו היא "עורך דינית". בהתרגשות רבה הוא אף נסע עימי לטקס קבלת הרשיון.

 מאי 2001

אני וסבא נהגנו לשבת שעות במשרדו או במשרדי, תוך שהוא משתף אותי בסיפורים וחוויות מהעבר ומההווה. הייתי קשובה לו ונהנתי מכל רגע. ככה היה סבא- תמיד סוחף בסיפוריו.
לסבא לב מלא באהבה – היה בו מקום והכלה לכל ילדיו, נכדיו, ניניו ובכלל לכל מכריו.
סבא היה הסנדק של 2 בניי. לא אשכח שכאשר הייתי בהריוני השלישי, יצאתי מהרופא ומיד טלפנתי לסבא ואמרתי לו- "סבא הרופא אמר שזה 90% בת" וסבא השיב לי – "90% בת, 100% בן". כמובן שבדיעבד הסתבר שכרגיל החושים של סבא חזקים מכל בדיקה וילדתי בן!
אני מודה לה' על כך שזיכה אותי לבלות עם סבא בארוחות ערב שישי עם בעלי וילדיי בעיקר בשנה האחרונה, ועל כך שזכיתי להיות לצידו ביום האחרון בו דיבר. טיפלתי בו במסירות ובאהבה, והוא קרא לי בשמי פעמים רבות, פעמים אחרונות.
ברגעי לכתו היו פניו של סבא יפות ומתוחות ומראהו שליו ונינוח. מראה שייחרט במוחי למשך כל חיי. מנגד – אנו המשפחה אשר היינו לצידו ברגעיו האחרונים, היינו נסערים, כואבים ומסרבים לעכל את הבשורה המרה.
חשתי מחוייבות עמוקה לדבר עליו ולהספיד לו בשמי ובשם המשפחה, כי אם לא עליו אז על מי? בדרך ללוויה שהתקיימה פחות מ-3 שעות מפטירתו, תוך כדי בכי וסערת הרגשות שהתחוללה בתוכי, הצלחתי לכתוב מילות פרידה. לא יודעת מאין ניתנו לי הכוחות לדבר ברגעים נסערים אלה, אך זוכרת שפשוט עצרתי כל בכי ועברתי ל"אוטומט".
ההספד:
״איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא…״
סבוש שלנו, מלך שלנו, אהוב שלנו, צדיק שלנו, עטרת ראשנו.
העולם היום עמד מלכת.
איך הוא ימשיך להתקיים בלעדייך סבא? איך?
אנחנו בחלום בלהות, איך נתעורר מהחלום?
השארת אותנו פה, את המשפחה היפה, המאוחדת והמפוארת שהקמת, והלכת לך לעולמך.
לא נתפס. הלב נקרע לגזרים.
סבוש אהובי- הילה מיוחדת סבבה אותך ובאור גדול הארת כל מקום אליו נכנסת.
אנשים נמשכו אליך כמו מגנט, למיוחדות שלך ללב הענק והרחב שלך. סחפת את כולם עם החיוך שלא ירד מפניך, ברגעים טובים וטובים פחות.
במשך כל חייך עזרת, תמכת והושטת יד לכל דורש וגם למי שלא דרש והכל בסתר, בנדיבות וברוחב לב שאין כמותם.
אין ולא יהיו עוד אנשים כמוך בעולם הזה סבא. אתה אחד לדור, אחד יחיד ומיוחד.
סבו׳ש, חינכת את כולנו לדרך הישר, לדרך האמת, לדרך הצדק, לצניעות. תמיד אמרת לי - תסתכלי על כל אדם בגובה העיניים מבלי להתנשא, כך היית סבאל׳ה.
ומסיבה זו כולם העריכו והעריצו אותך.
סבו'ש היו לך פני מלאך, יפה תואר וגם בלכתך פניך יפות כמלאך.
סבו׳ש, בכל פעם שאני קוראת את הפרק הראשון של פר תהילים אני אומרת שהוא נכתב עליך בדיוק- ״אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושג לצים לא ישב, כי אם בתורה ה׳ חפצו ובתורתו יהגה יומם וליל. והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעיתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח. לא כן הרשעים כי אם כמוץ אשר תדפני רוח. על כן לא יקומו רשעים במשפט וחטאים בעדת צדיקים, כי יודע ה׳ דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד״.
סבאל׳ה, סבלת המון בשנים האחרונות, כאילו לקחת על עצמך את חטאי כל עם ישראל.
ועכשיו הגיע הזמן לנוח.
קשה עלינו הפרידה ממך סבא, קשה מנשוא.
שן סבא שן, לך אל אביך ואל אימך, אל אחיך רבי ניסים, אליהם כל כך התגעגעת.
לך אל ה׳ אותו כל כך הערצת.
שמור עלינו מלמעלה מלאך שלנו, כמו ששמרת ודאגת לנו כל חייך.
נוח על משכבך בשלום צדיק שלנו. תהא נשמת נצורה עדן.
סבא שלנו - האיש והאגדה.
אוהבים אותך באהבה אינסופית - אישתך, ילדיך, נכדיך וניניך.
סבאל'ה שלי- ליבי כואב את לכתו, ליבי מחורר. לנצח אנצור אותו בליבי.
עינבל