ניסים בובליל - נשיא כבוד התאחדות הקבלנים בוני הארץ

כשאני מנסה לדבר או לכתוב על משה אביסרור בלשון עבר, אני מוצא את עצמי נאבק בלשוני. קשה עדיין לגלגל את המילים, "משה היה", כשאני חושב עליו. אבל החיים חזקים מכולנו והליכתו מאתנו, העצובה, היא חלק מהם. נדמה לי שאם היינו שואלים את משה עכשיו על כך, הוא היא אמור שאנשים שעוסקים בבנייה, כמונו, אין להם ברירה אלה להסתכל כך על החיים. 

משה אביסרור היה חלק מחיי עשרות שנים. עיקר הקשר בינינו היה סביב שיתוף הפעולה שלנו בפעילות הציבורית למען ענף הבנייה. מיד אחרי שהכרתי אותו, התקרבתי אליו, כאשר שנינו זהינו אחד אצל השני את התכונות ששנינו מעריכים אצל אנשים – יושר ורצינות. למרות הבדל הגילאים הגדול בינינו והעובדה שאיננו קרובי משפחה, תמיד חשתי כאילו צמחנו יחד והיינו מבשר אחד.

משה אביסרור היה איש חכם וחם. זה אולי הדבר הראשון שהיה עובר לכל מי שנתקל לראשונה בעיניו. חם תמיד, סוער לפעמים, אבל אחד שיודע את הגבול הנכון בין טוב ורע. מכל דברים שעשה, והוא עשה המון, אני חושב שכדאי להתחיל ברשימה הזו בנתינה שלו למי שהיו באמת זקוקים לעזרה. אני לא יודע כמה מכם יודעים למשל שמשה ליווה ותמך כלכלית בחיילי צה"ל בלי הפסק, עזר לעניי עירו (וערים רבות אחרות) והיה אוזן קשבת ויד תומכת למגוון ענק של אנשים במצוקה.

משה ראה בערך המשפחה, ערך עליון. מי שפגש אותו בעשרות שנות פעילותו הציבורית כמוני, נחשף לזה בצורה מובהקת. רעייתו של משה וילדיו תמיד היו שם איתו, מלווים אותו בכל צעד ובכל הופעה ציבורית, תמיד קרובים ושומרים שייטב לו. הוא מצידו חיבק וחיזק וגיבש סביבו את המשפחה רגישות ושכל רב ומשאיר אחריו משפחה חזקה ומלוכדת.

משה אביסרור, זה כנראה יודעים כל אלה שיקראו טקסט זה, הקים במו ידיו אימפריה. חברה מהמובילות בארץ בתחום הבנייה שבונה ברוב חלקי הארץ פרויקטים בהיקפים של אלפי יחידות דיור, אשר אותה ממשיכים להצעיד ילדיו. הוא עשה זאת בשל תעוזתו אבל יותר מכך, בשל חוכמתו. משה כאמור, היה איש חכם מאוד, בעל חושים עסקיים מדהימים ותמיד תמיד, גם בימים הכי מוצלחים שלו, לא הפסיק להסתכל קדימה למרחק רב.

הנה אנקדוטה בעניין הזה: משה, שעשה בשנות עבודתו הציבורית למען ענף הבנייה וכלכלת הדרום ללא הפסק, היה זו שאיחד והקים מחדש את ארגון הקבלנים בנגב לאחר שסכסוכים פנימיים שהביאו לפירוקו. בכנס הראשון להשקת הארגון, הזמין משה את נציגי הענף ובכירי המגזר העסקי והפוליטי. כשבאנו למקום, לפני האירוע, גילנו שמשה דאג למלא את האולם בעובדי הקבוצה שלו כדי שהאורחים מקרב מקבלי ההחלטות והרגולטורים יטיבו להבין שמדובר בהתארגנות חזקה וגדולה שיש לקחת ברצינות, כשהיא באה בדרישות למען הדרום. בחלוף זמן קצר החל זרם של קבלני הדרום לזרום למקום ובהדרגה הם החליפו את עובדי קבוצת אביסרור באולם. ללמדכם כיצד משה לא נהג לתת למזל להכתיב את דרכו, אלה עבד קשה בתכנון וביצוע.

התנהלותו העסקית המדויקת הביאה לו עם השנים הכרה והערכה של מובילי הכלכלה הישראלית, ראשי בנקים, חברות ביטוח ופוליטיקאים. משה סייע לקדם את הענף בהרבה מקרים בשל קשריו הטובים משני צידי המתרס הפוליטיים בישראל ותמיד הוא ייצג בצורה אותנטית את הנגב ורבים באיזור חייבים לו הרבה על כך. אצל משה כל אדם היה אדם, והוא לא התייחס למוצא ולמקום שממנו בא. בעניין זה יש לומר שאצלו בבית, בארגון באר שבע והנגב, הוא יישם הלכה למעשה את התפיסה כי מדינת ישראל צריכה לחבק את כל תושביה, והפך את שכניו הלא יהודיים מהנגב לשותפי אמת בהנהגת הארגון, כשווים בין שווים.

ולסיום, על חוכמתו אמנם כבר כתבתי אך ארחיב כאן: שנים ארוכות לפני גלי הזינוק של מחירי הדיור נהג משה לפנות לכולנו הקבלנים והיזמים ולהאיץ בנו לרכוש קרקעות כהשקעה לעתיד הרחוק. זו היתה אז עצה לא נפוצה בעת שמחיר הדיור עצרו למשך שנים ואף ירדו. במילים: "תקנו בכל מקום במדינת ישראל קרקע ותרוויחו הרבה", היה מסיים כמעט כל הופעה אז. אנשים הרימו אז גבה ושאלו אחד את השני: "לקנות בכל מקום? עכשיו? לקנות בצפון ובבאר שבע?". מי ששמע לעצתו של משה אז, הפך ברבות השנים לאדם עשיר.

יהיה זכרו ברוך.