סיפור אישי אחד שמשקף את אישיותו של משה אביסרור בתחילת היכרותינו: את משה אביסרור הכרתי לראשונה בשנת 1991, בדיוק לפני 30 שנה. אני הייתי מנהל בנק טפחות, ומשה היה קבלן בניין. בפעם הראשונה בה נפגשנו ניסיתי לשכנע אותו לעבוד עם בנק טפחות, אבל תשובתו הנחרצת היתה: אני קיבלתי ליווי לפרוייקט מבנק כרמל ואני נאמן למי שנתן לי מימון. כל מי שקונה אצלי דירה יקבל משכנתא רק בבנק כרמל.
הנאמנות שלו למילה שנתן לבנק כרמל, שהיה בנק קטן מאד, היתה מפתיעה ומיוחדת. משה אביסרור התחייב – אז הוא יעמוד במילתו.
למרות שנתן תשובה שלילית לבקשתי, בסוף הפגישה הוא קם, חיבק אותי ואמר לי בשפתו הציורית: "המילה שלי זה יותר מברזל, אתה עוד תראה את זה."
ואכן, חלפו ימים ובנק טפחות ליווה את משה אביסרור בפרוייקט, ונאמנותו לבנק טפחות בפרוייקט זה היתה כמו נאמנותו לבנק כרמל שליווה אותו בפרוייקט קודם. משה התעקש שכל מי שקנה דירה בפרוייקט יקבל משכנתא רק בבנק טפחות. וכמו שהוא הבטיח - מילה שלו זו מילה.
כך זכיתי להכיר את משה לפני 30 שנה. מאז הצטלבו דרכינו פעמים רבות ובאירועים שונים, תמיד עם מילה טובה ותמיד עם חיוך.
משה היה איש של אנשים. מצד אחד היה בעל חזון ובעל יכולת ביצוע, ומצד שני היה איש צנוע.
היו 2 דברים בהם משה תמיד התגאה: במשפחה שלו שהיתה הדבר הכי חשוב, ומילה זו מילה.
תנוח בשלום על משכבך חבר, השארת מורשת לתפארת מדינת ישראל!
צביקה ליבנה
