האם חברתכם נוהגת להעביר פרויקטים ועבודות מכרזיות לחברות קבלניות אחרות? - האם בדקתם את הסיווג הקבלני של אותה חברה? עד כמה המהנדס שעל בסיסו חברתכם קיבלה את הסיווג הקבלני מרשם הקבלנים מעורב בעצמו בפיקוח על העבודות המבוצעות על ידי החברה? האם רכשתם חברה עם סיווג קיים וכעת אתם מבקשים לבצע באמצעותה עבודות בנייה ותשתיות או לקבל סיווג גבוה יותר?
כל אלו שאלות שעשויות להיות רלוונטיות מאוד לחברות קבלניות, וליכולת שלהן להגן על הסיווג הקבלני הקיים שברשותן ובתוך כך להימנע מסנקציות משמעותיות, לרבות סנקציות פליליות וכלכליות, עד לכדיחילוט של מיליוני ₪ מכספי החברה ובעליה ואיבוד רישיון הקבלן.
פנקס הקבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, הלוא הוא פנקס הקבלנים, הינו מרשם המתנהל ע''י רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון, מכוחו של סעיף 3 לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ''ט-1969.
על פי תקנות מכוח החוק, תאגידים או קבלנים הנרשמים בפנקס מחולקים לענפים ראשיים וענפי משנה, בהתאם לסוגי העבודות בהן הם עוסקים. כך למשל, פנקס הקבלנים כולל, בין היתר, את ענף הבנייה (שמספרו 100), וכן את ענף כבישים, תשתיות ופיתוח (200). לענפים אלו, ולענפים ראשיים אחרים, קיימים ענפי משנה, כגון בניית שלדים (בענף הבנייה) ועבודות אספלט (בענף כבישים תשתיות ופיתוח).
קבלן הנרשם כדין בפנקס מקבל מרשם הקבלנים רישיון לעסוק כקבלן רשום בענף בו הוא עוסק ופרטיו מפורסמים בפנקס.
החוק דורש מהקבלן להראות כי לפחות שניים ממנהליו הם מהנדסים בעלי ניסיון בביצוע עבודות הנדסה בנאיות, אך קיימות גם הקלות כאשר מדובר בתאגיד שמניותיו מוחזקות בידי בעל מניות יחיד שהוא גם מהנדס בעל כישורים נדרשים.
התקנות קובעות גם את ההיקף הכספי המרבי של העבודות אותן קבלן רשום רשאי לבצע בכל ענף, הוא למעשה, ה"סיווג קבלני" של אותו קבלן. קבלן המסווג 1 רשאי לבצע עבודות בהיקף נמוך וקבלן המסווג 5 רשאי לבצע עבודות בניה בהיקף בלתי מוגבל וזאת בשל יכולותיו המקצועיות וניסיונו של המהנדס המועסק בחברה.
קבלן רשום המעוניין להעלות את סיווגו צריך להוכיח לרשם כי התאגיד מקבל שירותים ממהנדס מוסמך ובעל ניסיון, כנדרש בהוראות הדין, המהווה גורם פיקוחי על עבודות הקבלן.
המטרה ברישום קבלן בפנקס וקבלת הסיווג היא שמירה על אינטרסים ציבוריים שונים, ובפרט, שלום הציבור, בטיחות העובדים ובטיחות המבנים.
לאורך השנים הוראות החוק בנושא רישום קבלנים הונחו ברקע עבודתם של הקבלנים אך לא זכו לתשומת לב מיוחדת מטעם רשויות האכיפה. עם זאת, בשנים האחרונות, החלו הרשויות, ובפרט אלו האמונות על אכיפת החוק, לטפל ביתר שאת בנושא זה, בין היתר, על רקע תאונות עבודה באתרי הבנייה השונים, קריסת מבנים, גילוי מקרי שחיתות ברשויות מקומיות ובמכרזים לביצוע עבודות ובשל חשד כי מבוצעות פעולות הלבנת הון בעבודות בניה.
כך, בתקופה האחרונה פועלות הרשויות לחקור ולהגיש כתבי אישום כנגד חברות בנייה וקבלנים בטענה כי הסיווג הקבלני התקבל בניגוד להוראות הדין, כי העסקת המהנדס הייתה כוזבת, או במקרים בהם המהנדס לא פיקח בפועל או בטענה כי הוצגו מצגים כוזבים לרשם הקבלנים או לרשויות שפרסמו את המכרז. חשוב לציין, כי מדובר בחשדות חמורים המייחסים ביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות מס וכן עבירות הלבנת הון.
במסגרת החקירות, הרשויות פועלות לתפוס רכוש רב, להקפיא חשבונות בנקים, לעקל חברות כך שבפועל לא פעם פעילות החברה מוקפאת לחלוטין, והנזקים ברורים. לאחר תקופת החקירה נמנעת מהחברות החשודות, לא פעם, הזכות לגשת למכרזים שונים, בפרט אלו המפורסמים על ידי רשויות ומשרדי ממשלה, ובמקביל הרשויות פועלות מול רשם הקבלנים במסגרת "אכיפה כלכלית משולבת" על מנת להתלות את רישיונו של הקבלן עד לתוצאות בירור ההליך הפלילי.
על מנת להימנע מהליכים מסוג זה על החברה בעלת הסיווג הקבלני להכיר את הדין הקיים ולעיתים אף רצוי ליישם בחברה תכנית ציות שמטרתה לוודא עמידה אופטימאלית בהוראות הדין ובתוך כך להימנע מנזקים משמעתיים וככל הניתן לצמצמם מראש. במסגרת תכנית ציות רצוי לכלול את כלל הדינים הרלוונטיים בהתאם לפעילות החברה, כאשר ככלל, וככל וקיימת פעילות כלכלית עניפה, עולה צורך לעמוד בדרישות חוק איסור הלבנת הון ודינים קשורים.
עו''ד נתי חיים
הכותב הינו עורך דין במשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', בעברו שימש כפרקליט וראש צוות תביעה בפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) והינו בעל ניסיון עשיר בהליכים על פי חוק איסור הלבנת הון ועבירות צווארון לבן.
