כחלק מהמודעות העולמית להפחתת פליטות גזי חממה והרצון לאתר חלופות לחומרי גלם מתכלים, הולכת ומתפתחת מודעות לחשיבות הגברת ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת – אנרגיה שמקורה בניצול קרינת השמש, רוח, מים, פסולת וחומרים נוספים שאינם דלקים פוסיליים (פחם, נפט, גז וכד').
אנרגיה מתחדשת בישראל שטופת השמש- קידום התקנת מתקנים סולאריים על-גבי מבנים
הסכם פריז שעוסק בהפחתת פליטות גזי החממה ונחתם בשנת 2015, האיץ את המגמה העולמית לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות וכיום מדינות רבות מעודדות את הקמתם של מתקנים אלו, בין אם באמצעות סובסידיות ישירות ובין אם באמצעות רגולציה מקלה. במקביל לתמיכת הממשלות, ניתן לראות התעוררות צרכנית אמיתית ודרישה לרכישת "חשמל ירוק". כך לדוגמה מגוון תאגידי ענק בינלאומיים, ביניהם גוגל ואמזון, הציבו לעצמם יעדי צריכה של 100% אנרגיה נקייה עד לשנת 2050, במסגרת יוזמת RE 100.
הערכים הסביבתיים הטמונים בחשמל הירוק נתמכים גם על-ידי שיפורים טכנולוגיים שהופכים את הייצור מאנרגיות מתחדשות לזול ומשתלם הרבה יותר מבעבר, בשל הוזלת המתקנים ופיתוח טכנולוגיות אגירה שיפתרו את בעיית אי היציבות של ייצור מאנרגיות מתחדשות (שמש, רוח) לאורך כל שעות היום וחודשי השנה. ואכן אנרגיה מתחדשת היא היום גורם הייצור המוביל בהתקנות חדשות בעולם (כ-61%), והתחזיות מדברות על כך שבשנת 2050 אנרגיות מתחדשות יספקו כ-87% מצריכת החשמל באירופה ו-55% מצריכת החשמל בארה"ב.
ומה לגבי ישראל? לאורך השנים קיבלה ממשלת ישראל מספר החלטות שמטרתן לקדם אנרגיות מתחדשות. בעוד שישראל היא מדינה שנהנית מיתרון משמעותי של קרינת השמש, נכון לסוף שנת 2019 רק אחוזים בודדים (כ-6%) מהחשמל בישראל יוצר מאנרגיות מתחדשות.
לאחרונה הודיע שר האנרגיה כי בכוונתו להגדיל את יעד הייצור מאנרגיות מתחדשות ל-30% עד לשנת 2030, כך שבעשור הקרוב היקף ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת בישראל צפוי להכפיל עצמו פי 6. בעקבות הודעה זו, פרסמה רשות החשמל תכנית סדורה להשגת היעד, הכוללת הקמת עשרות אלפי מתקנים והיערכות לקליטת טכנולוגיות חדשניות לייצור חשמל, אגירתו וייעול המערכת. תוספת הספק החשמל תהיה ברובה המוחלט ממתקני ייצור סולאריים, בין היתר לאור היתרון הברור שיש לישראל שטופת השמש, ובאזור הדרום בפרט.
היעד הממשלתי לייצור חשמל סולארי משתקף גם בהוראותיהן של תכניות מתאר ארציות. כך למשל בתכנית המתאר הארצית מס' 1, התכנית המתווה את העקרונות הראשיים לתכנונה הפיזי של הארץ, נכתב כי המגמה היא לעודד את ניצול אנרגיית השמש לצורך ייצור חשמל. עם זאת ולצד היתרונות שבייצור חשמל מאנרגיית השמש, מתקנים סולאריים דורשים שטח רב, משאב מוגבל למדיי במדינתנו הקטנה, שכן כמות האנרגיה שמיוצרת לתא שטח באמצעות מתקנים פוטו-וולטאיים נמוכה משמעותית בהשוואה לתחנות כוח קונבנציונליות.
בהקשר זה ניתן לחלק את סוגי השטחים הפוטנציאליים להקמת מתקנים לשניים – שטחים קרקעיים ושטחים דואליים, בהם ייצור החשמל הוא נלווה לשימוש העיקרי של השטח או המבנה, למשל גגות מבנים בייעודים שונים, מאגרי מים ובריכות דגים, מחלפים ועוד. היתרון המרכזי בהקמת מתקנים על שטחים קרקעיים ייעודיים הוא עלות הקמה נמוכה, כשמנגד הקמתם על שטחים דואליים חוסכת שימוש במשאב הקרקע.
תמ"א 1 נותנת עדיפות להקמת מתקנים על שטחים דואליים. כך נקבע בעקרונות התכנון של הכנת תכנית מפורטת למתקן פוטו-וולטאי כי תינתן עדיפות להקמת מתקנים על-גביי גגות וחזיתות מבנים על-פניי הקמתם על הקרקע. בנוסף נקבע כי תינתן עדיפות להקמת מתקנים סולאריים בנפת באר-שבע, הגולן ובעוטף עזה.
הפרק הפוטו-וולטאי בתמ"א 1 עוסק גם באפשרות להוצאת היתרי בניה למתקנים סולאריים מכוחן של תכניות מפורטות מאושרות הקובעות ייעודי קרקע שונים שעליהם ניתן להקים מתקנים (ללא צורך בשינוי ייעוד), ובהם קרקעות המיועדות לאחסנה, מבני משק, תעשיה, מתקנים הנדסיים, מאגרי מים ובריכות דגים, חניונים ועוד. בהמשך לכך וכחלק מהרצון לאפשר שימושים דואליים בקרקע, תיקון 2 לתמ"א 10/ד/10, תכנית המתאר הארצית למתקנים פוטו-וולטאיים, המותווה בימים אלו, צפוי להרחיב את האפשרות להקים מתקנים סולאריים בשימושים כפולים ובייעודי קרקע נוספים.
גם בהוראותיה של תכנית מתאר ארצית 41, תכנית אב ותכנית מתאר ארצית לתשתיות אנרגיה הנמצאת כיום בהכנה תוך שיתוף פעולה ייחודי בין הרשויות הרלוונטיות האמונות על הנושא, בהן משרד האנרגיה ומשרדי ממשלה נוספים, מחוזות מינהל התכנון, ארגוני סביבה וחברה, חברות תשתית, רשויות מקומיות ומועצות אזוריות ועוד, ישנו ביטוי ליעד השמירה על שטחים פתוחים.
לצד עקרונות העל שנקבעו בתכניות המתאר ובתכנית רשות החשמל, כחלק מהמאמצים לעידוד ייצור החשמל הירוק והשגת היעד שנקבע לשנת 2030, נוקטות הרשויות השונות בצעדים ספציפיים נוספים להקלה על יזמים ובעלי קרקעות. כך למשל נערכים שינויים בדיני התכנון והבניה המתמרצים הקמת מתקנים סולאריים בשטחים בנויים. אחד התמריצים שנקבעו בתקנות הוא פטור מהוצאת היתר בניה עבור מתקנים פוטו-וולטאיים קטנים (עד להספק של 700 ק"ו), ובתנאי שיותקנו על גג מבנה. בנוסף וכחלק מתיקוני חקיקה נרחבים שנערכו בעת האחרונה, הורחב הפטור המדובר גם לגביי מצללות (פרגולות), כך שיחול גם על התקנתם של מתקנים פוטו-וולטאיים שקופים שיותקנו עליהן.
תמריצים נוספים שננקטים כוללים גם הקלות בהיטלי השבחה, פטור ממס הכנסה לצרכנים ביתיים, הקלות בארנונה, בשומת הקרקע ועוד, כשבהמשך יש לצפות לתיקונים ושינויים נוספים שיבקשו "לנצל כל גג פנוי" על-מנת להגדיל את ייצור החשמל הירוק.
שינויים אלו מצביעים על המגמה הברורה בישראל ובעולם להגדלת הייצור ממקורות אנרגיה מתחדשים, ואנרגיה סולארית בפרט, כשלישראל יתרון ברור באפשרות לנצל את אנרגיית השמש, אך מצד שני משאב הקרקע מוגבל ביותר. לכן חלק מהותי מהמתקנים הפוטו-וולטאיים שיוקמו בישראל, יוקמו על גגות מבנים ותוך מיקסום פוטנציאל השימושים הדואליים בקרקע.
נראה שכדאי להיערך לקראת השינויים המתרחשים כבר בעת הנוכחית, תוך התאמת המבנים שנמצאים כיום בתכנון או בבניה וצפויים לשאת מתקנים סולאריים בעתיד, ואף לנקוט בצעדים אקטיביים למימוש ההקלות והתמריצים השונים שניתנים להקמתם.
אם ישראל תצליח לעמוד ביעד השאפתני שהציב שר האנרגיה, תוך ניצול מושכל של האמצעים העומדים לרשותה, היא צפויה לעמוד בשורה אחת עם המדינות המובילות והמתקדמות בעולם בייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת.
**הכותבים הם עו"ד איל מאמו, מנהל (משותף) של מחלקת תכנון ובניה באגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' ועו"ד מיכאל מקייה, לשעבר היועמ"ש של רשות החשמל וכיום שותף במחלקת אנרגיה באגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'