התמודדות עם מים הינה סוגיה דרמטית בענף הבנייה. הן מבחינת מי תהום "הממתינים" לפרויקט מתחת לקרקע, והן נגר עילי ומי גשמים. המודעות לנושא צוברת תאוצה, כאשר אם בעבר שילוב הידרולוג בתכנון הפרויקט היה נחשב לפונקציה צדדית, כיום יותר ויותר קבלנים ויזמים אינם מוותרים על מומחה זה. בין השאר לאור שורה של מקרים, גדולים וקטנים כאחד, שבהם מים גרמו לנזקים משמעותיים לפרויקט, ללוחות הזמנים ולצדדים שלישיים.
מאמר מאת:"איציק סימון הסוכנות המובילה לביטוח בנייה".
אחד האירועים הידועים, שאף נדון ארוכות בערכאות, הוא פרויקט שבוצע לפני מספר שנים על ידי חברת מליבו בנייה בע"מ. זאת במסגרת תביעה שהוגשה כנגד חברת הביטוח איילון, ומתוך טענה לזכאות לכיסוי ביטוחי מכוח פוליסת עבודות קבלניות (ת"א 21-30-01623, פסק הדין ניתן ב-2016).
במקרה זה (להלן: "מקרה מליבו") דובר בפרויקט שכלל הקמה של מעבר תת קרקעי בצפון הארץ, כאשר עוד בתכנון היה ברור שהקרקע "עשירה במי תהום". מליבו פעלה להשפלת מי התהום, ע"פ התוכנית, והתקדמה היטב בעבודות. אולם שנתיים לאחר תחילת העבודות, חודשים לאחר שהעבודה נעשתה כבר בקרקע יבשה, אירעה התפרצות מי תהום נוספת ופתאומית. החברה נאלצה להתמודד עם נזקים גדולים בפרויקט וצורך בביצוע פעולות משמעותיות נוספות להשפלת המים ולתיקון הנזקים, וכן לספוג הוצאות ניכרות בשל העיכובים הגדולים בביצוע.
בתביעה שהוגשה על ידי מליבו לפיצוי מחברת הביטוח, התובעת טענה כי היא זכאית לכיסוי מכוח פוליסת הביטוח לעבודות הקבלניות. זאת משום שפריצת מי התהום האחרונה הייתה בלתי צפויה ונגרמה כתוצאה מפגיעה פתאומית בסלע, גם לאור סקר הקרקע המקדים. לאחר מחלוקת עזה שנדונה בפני בית המשפט המחוזי מרכז, נקבע כי מליבו תקבל סכום של כ-9.4 מיליון שקלים מחברת הביטוח.
לימים, עו"ד ד"ר קובי קפלינסקי, אשר ייצג את מליבו מול חברת הביטוח, יספר בראיון על התזה של התביעה בתיק: "(חברת הביטוח טענה) שהיה ידוע במסמכי המכרז שיהיו מי תהום, אז מדוע עתה אתם אומרים שזה בלתי צפוי וזה מקרה ביטוח? אנו טענו בדיוק הפוך. אמרנו שאכן ידענו שיהיו מי תהום ואף טיפלנו בזה אבל המים שפגשנו במינוס 10 היו מים ארטזיים שמקורו באקוויפר ההר ולגבי זה אף אחד לא הזהיר אותנו ולכן מבחינתנו מדובר באירוע בלתי צפוי ואירוע ביטוחי" ("הפטיש", לשכת עורכי הדין, גיליון 6, יוני 2018).
דוגמה עדכנית ומפורסמת נוספת אנו מקבלים בימים אלה בפרויקט "מגדלי הצעירים" בתל אביב. פרויקט שבנייתו הייתה אמורה להסתיים כבר בשנת 2016, אך התעכבה באופן משמעותי, בין השאר בשל אירוע של הצפת מי תהום שעלתה כדי ארבעה מטרים.
הצפת מי תהום – צפוי או בלתי צפוי?
אפשר לחלק את הסוגיה של התפרצות מי תהום באתרי בנייה לשני מישורים:
צפוי לכאורה - אירוע של הצפה בפרויקט שבו מלכתחילה בדיקות הקרקע הוכיחו/העידו על קיום מי תהום, והחדירה למאגר התת-קרקעי נעשתה תוך כדי תכנון.
בלתי צפוי – אירוע של הצפת מי תהום ש"מפתיע" את הקבלנים/היזמים בשטח וגורם לנזקים בלתי צפויים ובלתי מתוכננים, כמו גם מחייב מתן מענה בעלות יקרה ביותר.
בפרויקטים בהם הצפת מי התהום הייתה "צפויה לכאורה", עסקינן באתרי בנייה בהם בדיקות הקרקע הוכיחו/העידו מראש כי במקום יש מאגר מי תהום שיהיה צורך לקחת אותו בחשבון (ראו "עניין מליבו"). במצבים אלה, יועץ הקרקע שעורך את הבדיקות בצמוד להידרולוג, מתכנן את אופן הביצוע של הכניסה למי התהום. ומתכנן תהליך מדויק של "השפלת מי תהום" (מלשון "להשפיל", כלומר, להוריד).
השפלת מי תהום היא הליך מורכב, וחשוב לדעת כי יש בו גם כדי לייצר סיכונים למאזן ההידרולוגי של הסביבה. למשל, ידוע כי מים ש"מושפלים" מנקודה אחת, גורמים לשינויים בקרקע בנקודה אחרת, ומהווים גורם סיכון למבנים, רכוש ותשתיות באזורים סמוכים. לאחרונה הגיע לפתחה של הסוכנות שלנו מידע אודות מקרה בחיפה שבו השפלת מי תהום שפגעה במאזן ההידרולוגי גרמה לנזקים בסמוך לאתר הבנייה כגון: נפילת עמודי חשמל, עליית מדרכות ועוד.
אם מגיעים לסיטואציה של הצפת מי תהום באופן לא מתוכנן, הפרויקט עומד בפני שני אתגרים דרמטיים:
טיפול במי התהום ה"בלתי צפויים": הקבלן/היזם צריכים לתת מענה מהיר לסיטואציה ע"י התקשרות עם חברה חיצונית המתמחה בהשפלת מי תהום. זאת כמובן בניגוד ללוחות הזמנים, לאבני הדרך בפרויקט וכמובן לגבי מועד סיומו.
טיפול בנזקים שנגרמו כתוצאה מההצפה: ככל שייגרמו נזקים לאתר הבנייה, לציוד או לצדדים שלישיים, יהיה על הקבלן/היזם להתמודד עם ההשלכות.
המבחן הביטוחי – וגם: מה הוכיח פסה"ד והפיצוי בעניין מליבו
רבים מהקבלנים והיזמים תוהים, בצדק, האם הפוליסה הקבלנית מעניקה כיסוי איכותי ורחב גם למקרים (שכיחים יחסית) אלה של הצפת מי תהום ונזקים באתר הבנייה וסביבתו. הדבר תלוי ראשית בשאלה הבסיסית: האם נרשמה בפוליסה החרגה גורפת למי תהום, החרגה שלצערי מצויה בפוליסות קבלנים רבות בשוק הישראלי.
בהנחה שאין החרגה גורפת, התשובה משתנה מפרויקט לפרויקט, ומפוליסה לפוליסה, ונעוצה בעיקר בשאלה – האם הצפת מי התהום הייתה "אירוע פתאומי ובלתי צפוי מראש" כהגדרת מקרה הביטוח בפוליסה לביטוח עבודות קבלניות. אם סקר הקרקע המקדים העיד על קיומם של מי תהום, והחדירה למי התהום הייתה מתוכננת, לכאורה אין כאן אירוע ביטוחי וסביר שחברת הביטוח לא תהיה מוכנה להכיר במקרה כאירוע ביטוחי. המענה העיקרי לעניין זה הוא הוכחה כי אמנם החדירה לכשעצמה הייתה צפויה, אך מקור, כמות ועוצמת המים היו בלתי צפויות. כך, אירע, למשל, בעניין מליבו שהוזכר לעיל.
במאמר מוסגר נציין כי אחת הסיבות שבזכותן עלה בידיה של מליבו לעמוד בנטל ההוכחה הדרוש שהונח לפתחה, הייתה הגעה של למעלה מ-10 אנשי מקצוע לאתר הבנייה עם קרות ההצפה, שחקרו, למדו ותיעדו את נסיבות האירוע באופן יסודי ובזמן אמת (בדיוק כפי שאנו נוהגים בתביעות של לקוחותינו). כך תיאר זאת, בדיעבד, עורך הדין קובי קפלנסקי שייצג את החברה:
"מי שנמצא בזירת הביטוח, הסיכויים שלו לנצח הם הרבה יותר גדולים. אתם כעורכי דין דעו, אם קרה משהו, דבר ראשון אני שולח שמאי שלנו לזירת הביטוח ואני גם נוסע לזירה כדי לראות. הבאנו 11 עדים ובין היתר את מנהל העבודה שיסביר לשופט מה היה שם".
בסיכום נאמר כי במידה שפריצת מי תהום היא בלתי צפויה, ייתכן ויהיה ניתן להחיל עליה את הביטוח ברמה כזו או אחרת. זאת ככל שלא נקבעה בפוליסה הקבלנית החרגה למי תהום ונקבעו בה גבולות אחריות ראויים. היות שנזקים הנגרמים כתוצאה מפריצת מי תהום יכולים להיות גדולים במיוחד, עד כדי סיכון משמעותי לפרויקט כולו, אין להקל בכך ראש בעת רכישת הפוליסה.
לפרטים נוספים
טלפון: 03-6951414
אתר: www.simon-ins.co.il
